מדינת ישראל בצל מוטיבציה חוזית

0
מאי 10, 2017

בוא נעשה תרגיל קצר. קודם כל, בצורה אינטואיטיבית לחלוטין מבלי לחשוב אפילו שנייה, תרשמו 3 דברים חשובים ביותר לדעתכם להיווצרות הרגשת האושר. רשמתם? עוד מעט נבדוק את התשובות. שאלה נוספת, מהו לדעתכם מכנה המשותף בין הפערים החברתיים, אלימות בבתי ספר, כלכלה שחורה, עליה בכמות זוגות מתגרשים ומוטיבציה לגיוס? רמזים לקשר, קיבלתי מ לא אחר מאשר, מזכ"ל החיזבאללה, שייח חסן נסראללה.
אסימונים של INSS
במלוא העשור למלחמת לבנון השנייה, חזר חסן נסרללה על המנטרה, שעם ישראל של היום חלש יותר מקורי עכביש. ביסוס לטענות השייח מצאתי לגמרי במקרה, בדוח של מכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שדן באבולוציית מוטיבציה לגיוס לצה"ל, מאז הקמת המדינה ועד היום. כמה מילים אודות המכון. המכון הוקם עם תום מלחמת לבנון השנייה באוקטובר 2006. עם הקמתו, צבר המכון, מוניטין רב. הוא מדורג כמכון החשיבה המוביל בישראל וכאחד מחמישים המכונים המובילים בעולם בנושאי ביטחון ויחסים בינלאומיים. המכון בעל עצמאות כלכלית ופוליטית. ברשותו עומד היום ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במילואים עמוס ידלין. זרז להקמתו היה, תוצאות לא משביעות רצון של מלחמת לבנון השנייה בדעת הקהל בישראל. בדוח "השירות הצבאי בישראל: אתגרים, חלופות ומשמעויות" ניסו חוקרים להסביר מהו המניע העיקרי של הצעירים להתגייס. תשומת הלב שלי תפסה את הפסקה הבאה: "ההתבססות הכלכלית של ישראל והקשר התרבותי שלה לאירופה ולארצות־הברית הביאו לכך ש"האומה והחברה הלוחמת" פינתה בהדרגה את מקומה ל"חברה צרכנית בנוסח המערבי." בהמשך כתבו החוקרים: "בשנים האחרונות התחזקות של התפיסה האינדיבידואליסטית על חשבון האוריינטציה הממלכתית ־ קולקטיביסטית, המציבה במרכז את המדינה ומוסדותיה. ערכים העומדים במרכז הגישה הליברלית מדגישים מוטיבים כמו אינדיבידואליזם, תחרות, השגיות, יעילות ודגש על הפרט וזכויותיו. ערכים אלה יוצרים מתח בין התפיסה הרואה את השירות בצה"ל כתנאי לזכויות האזרח, לבין היות הפרט זכאי לזכויות אוניברסאליות, ללא קשר עם מילוי מלא של חובותיו למדינה. … כתוצאה משינויי גישה אלה התפתח משבר מוטיבציה, הבא לידי ביטוי בשיח חוזי (כלומר: יחסי "קח־תן") של המשרתים ומשפחותיהם עם צה"ל, ולאו דווקא בירידה בשיעור המתגייסים." מסקנות של החוקרים נפלו על תובנות דומות שצברתי בשנים אחרונות. ערימה של אסימונים נפלה בבת אחת. הכול נהיה ברור. ברור ומפחיד.( קליפ סיכום המחקר)
אידיאולוגיה חוזית:
במרוצת השנים הפכה החברה הישראלית למגרש משחקים למימוש העצמי של אינטרסים אנוכיים של הפרט. אני במקום הראשון והחברה משנית בחשיבותה. סוציולוגים מודים, גידלנו דורות של אנשים שמרותקים בצרכים של עצמם, בתרבות "האני". כל היתר בעל חשיבות אפסית מבחינתם. הם לא חונכו להתחשב באינטרסים של הזולת, במטרות ואתגרים של מדינת ישראל. כל המערכת בנויה לקדם אותם להצלחה אישית. לכן, האמונה של מי שאחראים על החינוך במדינה, שבעזרת שיעורי אזרחות, היסטוריה, נסיעות לפולין ודקות דומיה פעמיים בשנה, הם יחנכו צעירים לערכים משותפים של העם וירתמו אותם לשרת מטרות ארוכות טווח של מדינת ישראל, היא אמונה נאיבית ומשוללת כל ייסוד. זה דומה לזוג שמחנך ילדיהם לא לצעוק בבית בעת שההורים בעצמם צורחים אחד השני. פה ומעשה לא שווים. ותמיד לומדים מהמעשה. היחס לאתגרים ומטרות המדינה הוא יחס עסקי פרופר. אם מטרות המדינה משרתות מטרות מימוש עצמי, אני ממשיך בחוזה איתה. אם לא, אני מתחיל ללחוץ על הצד השני בחוזה או לחלופין מחפש אלטרנטיבה.
כאן המפתח להבנת קורי העכביש של נסראללה. המאפיין הבולט של גישה חוזית כלפי המדינה הוא רף סיבולת נמוך של העם בעת מצבי קיצון. זאת הסיבה שבזיכרון ישראלי קולקטיבי, כל המלחמות והמבצעים בעשורים האחרונים נתפסים כלא מוצלחים. למה? כי מטרות הפרט שפועל על פי מודל של מימוש עצמי, מטבעם קצרות טווח. לעומתן למדינה אפיק ראיה ומטרות רחבות בהרבה. כאן יש התנגשות אינטרסים. לכן אם אין הכרעה חדה וברורה במינימום אבדות, אזי חוזה לא מתקיים מבחינת הפרט. אגב אין כאן הבדל אם אני חייל או אזרח מהשורה. כולנו מנהלים שיח חוזי. תדמיינו לעצמכם, איך הייתה נתפסת מלחמת ששת הימים לו הייתה מתרחשת היום? האם היינו מוכנים לשלם מחיר של אי נוחות כלכלית, מחיר של 779 הרוגים? 130 ביום? אפילו עם כל ההישגים הנלווים. אני בספק. מקבלי ההחלטות בישראל מרגישים רף סיבולת נמוך של העם, ומפחדים להכריע מלחמה. תג מחיר גבוה מידי, חורג מהחוזה.
חינוך להתמקדות ב"אני" עומד בבסיס כל התחלואות של החברה הישראלית היום. פערים חברתיים, גניבת מסים, אלימות בין בני הנוער, ואפילו גירושים של בני זוג. איך אחרת? כאשר שני צעירים מתחתנים וכל אחד מרוכז במימוש עצמו, ברגע שצריך להעדיף את המשפחה את "אנחנו" מעל "האני", יש פיצוץ, ביטול החוזה. אידיאולוגיה חוזית אחראית לכך שכ- 40% מהישראלים שקלו לעזוב את הארץ. החוזה בחו"ל טוב יותר. מילקי בברלין זול יותר. (קליפ, פרופ' אלמוג על דור האבוד)
תיקון טעות היסטורית:
אדם רוצה להיות מאושר. עיקרון היסוד של האידאולוגיה המערבית גורס שאם נחנך אדם להישגיות, מצוינות, ניתן לו כלים לפיתוח ומימוש עצמי, אזי נגיע לאדם חופשי ומאושר. אוסף של אנשים כאלה יוצר חברה בריאה ומאושרת. כאן טמון שורש הטעות. פרופסור רוברט וולדינגר מנהל היום בהרווארד מחקר מתמשך שהחל עוד בשנת 1938,. חוקרים עוקבים אחרי 2 קבוצות של גברים 270 :סטודנטים צעירים בהרווארד, ו-450 צעירים משכונת מצוקה בבוסטון. המחקר מצביע על ממצא מדהים: הגורם לאושר וגם לבריאות טובה הן מערכות יחסים תקינות עם הסובבים. אלה שהיו קרובים יותר למשפחה, לחברים, או לקהילה שלהם, נטו להיות יותר מאושרים ויותר בריאים מעמיתיהם הפחות חברותיים. כאן אנחנו מגיעים לפואנטה, לטעות פונדמנטלית של התמקדות ב"אני". למרות שטבעו של אדם הוא טבע אגוצנטרי מיסודו, אבל בה בעת אדם הוא יצור חברתי שיונק מתוך החברה. הצלחתו קשורה בחבל תבור להצלחת החברה. מן איזון נפלא שבין הניגודים. ברגע שדרך אידאולוגיה מערבית אנחנו מכנסים את האדם עוד יותר לתוך עצמו, האיזון הופר, סטטוס קבו נשבר, המערכת מתחילה לשדר אותות מצוקה. הקרקע שהפרט יונק ממנה נפגעת. לכן מימוש עצמי של האדם חייב להיות כחלק בלתי נפרד הצלחת החברה.
עכשיו תבדקו את התשובות לשאלות שבתחילת הכתבה. אם בין הגורמים לאושר רשמתם כסף, הטבות חומריות , כגון טיולים בחו"ל, וכדומה אזי טעות עמכם. תבינו עד כמה אנחנו היום שטופי מוח ושבויים בקונספט שגוי מיסודו. קונספט שלא מסב אושר לאף אחד. כאן הצעד הראשון לתיקון סטייה היסטורית. הישרדות עם ישראל תלויה ביכולת לחזק את קורי העכביש של עקרונות החברה הרעועים היום, ביסודות איתנים המשלבים אינטרסים של האדם כחלק מהעם. מדינת ישראל מחויבת באופן מיידי לעשות פניית פרסה מאידאולוגיה מערבית לשורשים של סולידריות חברתית וערבות הדדית. אחרת בעוד דור או שניים החוזה בינינו לבין מדינת ישראל יפסיק להתקיים. במקרה הטוב נשיר "בשנה הבאה בירושלים הבניה" בברלין, ובגרמנית במקרה הגרוע….